Chapter 17

הָעֶלְיוֹן בְּמַעֲלָה

太上,下知有之;其次,亲而誉之;其次,畏之;其次,侮之。信不足焉,有不信焉。
悠兮其贵言。功成事遂,百姓皆谓我自然。
הָעֶלְיוֹן בְּמַעֲלָה – הָעָם רַק יוֹדֵעַ שֶׁהוּא קַיָּם; הַבָּא אַחֲרָיו – הֵם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ וּמְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ; הַבָּא אַחֲרָיו – הֵם יְרֵאִים מִמֶּנּוּ; הַבָּא אַחֲרָיו – הֵם מְבַזִּים אוֹתוֹ. אֵין מְסַפֵּק אֱמוּנָה, יֵשׁ חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. אַיִן שֶׁל זְהִירוּת בִּדְבָרָיו! הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית, הַדָּבָר מִתְקַיֵּם, וְהָעָם כֻּלּוֹ אוֹמֵר: 'כָּךְ הָיִינוּ מֵעַצְמֵנוּ'.

הרהור עמוק

על מה פרק זה?

הַפָּרָק מְתָאֵר אֶת סֻלָּם הַמַּעֲלוֹת שֶׁל מַמְשֶׁלֶת. בַּמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה הָעָם אַךְ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁלִיט, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בּוֹ. כְּכָל שֶׁהַמַּמְשָׁלָה יוֹרֶדֶת בְּמַעֲלָה, הָעָם אוֹהֵב, יָרֵא, וְאַף מְבַזֶּה. הַמַּמְשֶׁלֶת הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר הִיא זוֹ שֶׁבָּהּ הַכֹּל קוֹרֶה מֵאֵלָיו.

איך זה קשור אלי?

אֲנִי נִזְכָּר שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּנַסֶּה לִכְפּוֹת אֲחָרִים לִתְרַבּוּתוֹ אוֹ לִדְרָכוֹ, יוֹצֵר נִתּוּק. הַדֶּרֶךְ הַנְּעִימָה בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת עִם אֲחֵרִים הִיא לִהְיוֹת כְּמוֹ הַגַּל שֶׁנּוֹשֵׂא אֶת הַסַּפִּינָה וְאֵינוֹ נִרְאֶה.

מה עלי לעשות היום?

הַיּוֹם אֶשְׁאַף לִפְעֹל בְּצֵלָע, לִתֵּן לַאֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכָּם בְּלִי שֶׁאֶכְפֹּה עֲלֵיהֶם אֶת רְצוֹנִי. אֶשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת כְּמוֹ הָאֲוִיר – נוֹשֵׂם וְנוֹתֵן חַיִּים, נֶעְלָם וְנוֹכֵחַ.

פרקים קשורים

ההרהור שלי

מה פרק זה מעורר בך? איך תיישם את זה?

Ask Laotzu About This Chapter Full chat →